לג'נדס - שובו של הג'די -
מוריס פולטון
MAURICE FULTON
(DFA/Tirk/Baltimore USA/Sheffield UK)
פתיחת דלתות: 23:00
מחיר: 70 ש"ח במכירה מוקדמת / 90 ש"ח בקופות
יום שישי, ה19 למרץ, מועדון הבלוק
תמיכה מקומית יספקו:
שלומי זידן, אביחי פרטוק וירון טראקס (לפני ואחרי).
ובלאונג' - בן פלחוב: תערוכת צילום של חיי הלילה של תל אביב! גלרית צילומים מודפסים והקרנות של הצלם הבולט ביותר בסצינה בשנים האחרונות. התמונות בגלריה יהיו תמצות של רגעים נבחרים מ3 השנים האחרונות וישמשו כסגירת מעגל וכתיעוד של השינוי שחיי הלילה עברו פה בתקופה כה קצרה.
כמו שכבר הבנתם, אנחנו מחזירים רק את הטובים ביותר, והפעם מדובר באומן נדיר ומסתורי שרבים מחשיבים אותו כדיג'יי הטוב ביותר שניגן בארץ בשנים האחרונות.
זה היה לפני כמעט 7 חודשים, בליל שישי חם של סוף אוגוסט, כשפולטון הגיע לארץ בטיסה מאוחרת קצת אחרי חצות, על כתפו מוטלת חולצה ארוכה שהוא לא הסכים להיפרד ממנה אפילו לרגע, וחוץ ממנה, כל מה שהוא נושא איתו הוא תיק יד קטן ובתוכו תיקיית דיסקים פשוטה ואוזניה זעירה של ווקמן. במונית משדה התעופה, בדרך למועדון, הוא הסביר לנו שהוא בכלל לא רואה את עצמו כתקליטן ושהוא מופיע לעיתים מאוד נדירות. הדאגה שהחלה להתעורר בליבנו לא נרגעה כשהדבר הראשון שהוא עשה כשנכנס למועדון היה לגשת לתאורן ולבקש ממנו לכבות כמה שיותר אורות, ובשום פנים ואופן לא להאיר את עמדת הדיג'יי. הוא עלה לעמדה, עם האוזניה הקטנה, תיקית הדיסקים הפשוטה, והחולצה האישית שבאופן מפתיע מצאה את עצמה מוטלת על ראשו ומסתירה את פניו, כמו מצנפת של כוהן דת מאיזו כת מסתורית. האורות כבו, המועדון השתתק לשניה מתוחה ואז החלו לבקוע מהרמקולים צלילים מעולם אחר. חצי שעה אח"כ לא היה בנאדם אחד על הרחבה שלא נראה בהלם מוחלט.
קשה להגדיר את מה שפולטון עושה, הדרך טובה ביותר לתאר את הסט שלו באותו ערב בלתי נשכח, היא שילוב עתידני של ביטים חלליים, אלקטרוניקה עמוקה ומהפנטת וקלאסיקות נדירות ולא מוכרות של טכנו, האוס, דיסקו ואלקטרו-פאנק על גבול הפסיכדלי. זה היה משהו שלא שמענו כמוהו עד אותו לילה, והתקליטנים שהסתובבו המומים ברחבה לא הבינו איך הם לא מצליחים לזהות אפילו קטע אחד. עבר, עתיד והווה התערבלו בסאונד תלת מימדי ובשלב מסויים כבר אי אפשר היה לדעת האם המוזיקה שאנחנו שומעים היא קלאסיקות משנות ה70, אסיד האוס של שנות ה80 או טכנו חללי שעתיד להתפרסם רק ב2015..
אמנם כמעט בלתי אפשרי היה לתעד את אותו ערב בתמונות ובקליפים בגלל הדרישה העיקשת של פולטון לחושך ובקשתו לא לצלם, אבל הקליפ הקצר הבא בכל זאת הצליח לתפוס משהו מהקסם: http://www.youtube.com/watch?v=Bffv0nz3W9Y
ב6 בבוקר הוא ניתק את האוזניה, קיפל את תיקית הדיסקים, הוריד את המצנפת מהראש ועלה על מונית בדרך לשדה התעופה כדי לתפוס את הטיסה חזרה, משאיר על הרחבה כמה מאות אנשים ששואלים את עצמם: מה לעזאזל קרה פה??
אחרי כמות בלתי פוסקת של בקשות מאנשים שהיו בפעם הראשונה ומאנשים שפספסו אבל שמעו על מה שקרה באותו ערב בבלוק, הצלחנו סוף סוף לתאם שידור חוזר!