אורי אברהמי, שחקן תיאטרון
הבימה ("כל החיים לפניו", "השחף")
סוף סוף מדבר, שר את שיריו ומלווה
עצמו ביוקליילי שבנה במו ידיו.

סיפורו של מיזנתרופ ההופך לפילנתרופ.

דיוקנו העצמי של שחקן,
המשתף את הקהל במה שעובר עליו
בזמן אמת על הבמה.
דרך הפחדים שלו, העמדות הפנים,
חלומות ותקוות...סוחף אותנו
לתוך עולמו הפנימי
בהומור ציניות וגם כאב
שמשותפים לכל אחד מאיתנו.

"ליצן זקן רוקד על הבמה
במקום לבכות הוא מספר בדיחה
במקום לצעוק ממציא לו מנגינה
שתשחרר לו קצת את המועקה...
וזה כל כך מצחיק כי הוא ליצן
על עצמו צוחק הוא כל הזמן..."